רבים שואלי,כיצד לנהל שיחה מעניינת ומושכת עם בחורה. אז אני רוצה להראות לך דוגמא קטנה עם שיחה מעניינת שיכולה
להתרחש עם בחורה שאתה מעונין לכבוש.
היי ילדונת מה שלומך?, נורא התגעגתי אליך את יודעת. עכשיו כבר לילה ואני שוכב לבד,עיניי מסתכלות על השעון כיצד הספרות זזות לאט לאט, ואני יותר ויותר מתחיל להבין עד כמה שאת חסרה לי בשעות הלילה המאוחרות. המגע גופך, שפתיך הרכות, הריח של עורך, כל זה מעורר בי חשק עז להתקרב אליך עוד יותר. אני יודע שאולי את חושבת שהינה עוד בחור שרוצה להתחיל וכל מטרותו היא להשכיב. אני כבר יכול לדמיין כיצד העכבר זז לכיוון של האיקס בחלון. כן בטח חושבת הינה עוד גבר שחושב שאני קלה להשגה. בעצם לא אכפת לי, אם את רוצה לחשוב כך שיהיה, רוצה לסגור את החלון השיחה חבל, רק אגיד שאולי זה האור הקטנטן שרוצה להיכנס אל חייך, ליבך, לכבוש את כולך. ידהר על סוס, יראה לך את העולם אחרת, הצבעים של החיים של פעם יהיו מעת שונים, חיים יותר, מצחיקים משעשעים. כאשר תקומי בבוקר הוא יראה לך ניפלא, אפילו קרני האור של השמש לא יראו לך חמות כמו מגע גופניו.אך בטח לא אוכל לשנות את דעותיך, כניראה שעולם ישאר עבורך כמו שהוא היה. אם רק היית חושבת אחרת, נותנת צאנס. והינה אני שוב פוקח את עיניי, ומגלה שמכל השיחה שלנו עברו רק כמה רגעים מועטים. את יודעת חשבתי שאולי החיים זה כמה רגעים נפלאים שעבורם שווה לחיות את החיים. ואולי את הבחורה שאיתם אני רוצה לחלוק כמה רגעים יפים מחיי. נעשה קריר בלילות, אך את יודעת כל הדיבורים שלי איתך באינטרנט מחמימים את ליבי, גורמים לי לסומק שמיזמן כבר לא הרגשתי, את היחידה שבגללה אני מחכה ללילות, כדי להדליק את המחשב לקרוא את מחשבותיך, את רגשותיך. אני מביט בחלון ורואה את הכוכבים והירח שואל את עצמי האם גם את מביטה באותו הכוכב שאני מתבונן עליו. אחרי השיחות יש בי רצון עז יותר לראותך, אני יודע מה תגידי, החשש לפגוש מישהו דרך האינטרנט. הירח משקיף מבעד לחלון, קרניו חודרות ומאיר על המקום במיטתי אליו את שייכת. אך עתה המקום ריק ושומם ואני לבדי מביט ומנסה לתאר כיצד ידי מרגישות את חום גופך וגופניו מתחכחים ביחד.כל לילה בילעדיך הופך ליותר ויותר קשה, אך עם זאת השיחות שלנו מקלות עלי נורא אך תמיד איני שבעה מיזה. יש רעב אליך, לקירבה, לחיבוקים. תמיד מדמיין את שנינו ביחד. בחוף, השמש כבר שקעה, הציפורים מציצות, הרוח נושבת האוויר הנקי ואת ממתינה בסדין לבנה. מסביבינו נרות, עלי כותרת,את ואני בלי דאגות בלי אנשים פשוט שנינו. הים שמימנו שומעים את הגלים, הריח של הים, השמיים, הכוכבים הנוצצים, החול הנעים שהשמש ליטפה אותו בגליו. הנרות שמביאות קמצוץ של אור והירח שמשחקת איתם,שנינו יושבים זה לצד זה, מולינו ים. מתקרבים אחד לשני ואז מרגיש את מגע שפתיך, את להט, שנינו נופלים לסדין, רגלינו מרגישות את החול גופנינו זה לצד זה נהנהים מהמגע והפרפרים בבטן שלא עוזבים, אין זה גן עדן?
היי ילדונת מה שלומך?, נורא התגעגתי אליך את יודעת. עכשיו כבר לילה ואני שוכב לבד,עיניי מסתכלות על השעון כיצד הספרות זזות לאט לאט, ואני יותר ויותר מתחיל להבין עד כמה שאת חסרה לי בשעות הלילה המאוחרות. המגע גופך, שפתיך הרכות, הריח של עורך, כל זה מעורר בי חשק עז להתקרב אליך עוד יותר. אני יודע שאולי את חושבת שהינה עוד בחור שרוצה להתחיל וכל מטרותו היא להשכיב. אני כבר יכול לדמיין כיצד העכבר זז לכיוון של האיקס בחלון. כן בטח חושבת הינה עוד גבר שחושב שאני קלה להשגה. בעצם לא אכפת לי, אם את רוצה לחשוב כך שיהיה, רוצה לסגור את החלון השיחה חבל, רק אגיד שאולי זה האור הקטנטן שרוצה להיכנס אל חייך, ליבך, לכבוש את כולך. ידהר על סוס, יראה לך את העולם אחרת, הצבעים של החיים של פעם יהיו מעת שונים, חיים יותר, מצחיקים משעשעים. כאשר תקומי בבוקר הוא יראה לך ניפלא, אפילו קרני האור של השמש לא יראו לך חמות כמו מגע גופניו.אך בטח לא אוכל לשנות את דעותיך, כניראה שעולם ישאר עבורך כמו שהוא היה. אם רק היית חושבת אחרת, נותנת צאנס. והינה אני שוב פוקח את עיניי, ומגלה שמכל השיחה שלנו עברו רק כמה רגעים מועטים. את יודעת חשבתי שאולי החיים זה כמה רגעים נפלאים שעבורם שווה לחיות את החיים. ואולי את הבחורה שאיתם אני רוצה לחלוק כמה רגעים יפים מחיי. נעשה קריר בלילות, אך את יודעת כל הדיבורים שלי איתך באינטרנט מחמימים את ליבי, גורמים לי לסומק שמיזמן כבר לא הרגשתי, את היחידה שבגללה אני מחכה ללילות, כדי להדליק את המחשב לקרוא את מחשבותיך, את רגשותיך. אני מביט בחלון ורואה את הכוכבים והירח שואל את עצמי האם גם את מביטה באותו הכוכב שאני מתבונן עליו. אחרי השיחות יש בי רצון עז יותר לראותך, אני יודע מה תגידי, החשש לפגוש מישהו דרך האינטרנט. הירח משקיף מבעד לחלון, קרניו חודרות ומאיר על המקום במיטתי אליו את שייכת. אך עתה המקום ריק ושומם ואני לבדי מביט ומנסה לתאר כיצד ידי מרגישות את חום גופך וגופניו מתחכחים ביחד.כל לילה בילעדיך הופך ליותר ויותר קשה, אך עם זאת השיחות שלנו מקלות עלי נורא אך תמיד איני שבעה מיזה. יש רעב אליך, לקירבה, לחיבוקים. תמיד מדמיין את שנינו ביחד. בחוף, השמש כבר שקעה, הציפורים מציצות, הרוח נושבת האוויר הנקי ואת ממתינה בסדין לבנה. מסביבינו נרות, עלי כותרת,את ואני בלי דאגות בלי אנשים פשוט שנינו. הים שמימנו שומעים את הגלים, הריח של הים, השמיים, הכוכבים הנוצצים, החול הנעים שהשמש ליטפה אותו בגליו. הנרות שמביאות קמצוץ של אור והירח שמשחקת איתם,שנינו יושבים זה לצד זה, מולינו ים. מתקרבים אחד לשני ואז מרגיש את מגע שפתיך, את להט, שנינו נופלים לסדין, רגלינו מרגישות את החול גופנינו זה לצד זה נהנהים מהמגע והפרפרים בבטן שלא עוזבים, אין זה גן עדן?
3 תגובות:
ידידי היקר, השיחה הזאת, היא ממש לא דוגמה טובה לשיחה עם בחורה.
כל התיאורים והמשפטים האלו יפים אבל נדושים ופתטיים, וזה פשוט לא יעבוד.
הרבה בלבול בין הרגש למציאות
היה והאדון מחפש בחורה בעלת אייקיו של עכברוש, ייתכן ובשבוע בשנה בו היא סובלת ממקרה חמור של דלקת קרום המוח, היא תיפול למכתב מאולץ ושבלוני שכזה.
אגב, מונולוג אינו דוגמא לשיחה.
הוסף רשומת תגובה